פלאפון תקשורת בע"מ נ' חאג יחיא

החלטה

הזוכה הגישה לביצוע, תביעה על סכום קצוב, כנגד החייב בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

כתב התביעה נסמך כ-260 עמודים המהווים את צרופות הבקשה, מבלי שהזוכה טרחה כלל למספר או לספרר אותם.

בזה האופן התמצאות בצרופות כתב התביעה קשה ביותר.

כתב התביעה עצמו מציין, כי בין הצדדים נכרת הסכם, לפיו, תספק לו המשיבה מכשירי רט"ן, ושירותים למכשירים. מנגד, התחייב המבקש בהסכם לשלם עבור דמי השירות שיקבל ולשם כך חתם ומסר לה הוראת קבע לחיוב בחשבונו בבנק.

המכשירים סופקו למבקש עפ"י המוסכם, האחרון אף קיבל חיובים בגין השימוש, אולם, לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות כלפי המשיבה ונותר חייב לה קרן בת כ 42,271 ₪.

כתב התביעה גם מציין, כי לפי המוסכם בין הצדדים, נתבעים גם "הוצאות גביה בסך 878.08 ₪" והפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המבקש הגיש התנגדות הנסמכת בתצהירו בו מצהיר הוא, כי הייתה התקשרות בין הצדדים במהלכן רכש 5 מכשירי פלאפון ו-2 מכשירים ניידים וסוכם עם המשיבה, כי יוכל לשוחח ולהשתמש במכשירים בלא הגבלה כנגד תשלום 1,200₪ בחודש, כאשר קיבל מדי חודש בחודשו חיובים בני 2,000 עד 4,000 ₪, נדהם ופנה אל המשיבה אשר אף זיכתה אותו בסך 1,500 ₪.

משכך היה, פנה אליה מספר פעמים לעבור "למסלול אחר" וזו הבטיחה לו לעשות כך, אך לא נעשה דבר.

המבקש מצהיר, כי פנה "אין ספור פעמים" אל המשיבה למרות זאת לא נעשה דבר להעבירו למסלול אחר.

ביום 13/3/2013 עמד המבקש לחקירה נגדית אשר הייתה קצרה מן הרגיל ובמענה לשאלה ענה, כי לא קרא את ההסכם, כי זה מכבר עבר לחברה אחרת וכי רכש מכשירים אחרים, אם כי עד היום עושה הוא שימוש במכשירי המשיבה.

סיכומי המבקש נפתחים בכך שהמבקש הודה כי רכש מן המשיבה 5 מכשירים מציינים, כי פעם אחת הועבר לו זיכוי בן 1,500 ₪ ובפעם אחרת בן 2,000₪ וכי כיום משלם המבקש 700 ₪ לחברה אחרת, שכן "אנו יודעים מה השינוי שקרה בתקשורת".

במסגרת הסיכומים מודה המבקש בחוב בן 10,000 ₪ ומתנגד באופן גורף ליתרת החוב.

סיכומי המשיבה מציינים את התנגדותה להרחבת חזית במהלך סיכומי המשיב, ביחס לעניינים שאינם בתצהיר המבקש.

עוד מצוין בסיכומים, כי אין חולק על כך שהמבקש חתום על ההסכמים שצירפה המשיבה לתביעתה וכן, כי מעולם לא קרא אותם ובהתאם להלכה הפסוקה אדם החותם על מסמך ומסכים לתוכנו מנוע מלכפור בחוב המיוחס לו עפ"י אותם הסכמים.

טענת המבקש, כי הובטח לו תשלום בן 1,200 ₪ אינה רשומה באף הסכם, הוא לא הפנה למקום שם זה נרשם והטענה נטענת בעלמא, ממילא המבקש אף פעם לא קרא את ההסכם ועל כן אינו יודע מה כתוב בו.

הסכמת המבקש לקיומו של חוב בן 10,000 ₪ הינה סתמית ואינה מבוססת על פירוט כלשהו או על מסמכים כלשהם.

בתשובת המבקש לסיכומי המשיבה אמר בא-כוחו "אנחנו מוכנים לשלם את מה שהצעתי כדי לקבל רשות להתגונן".

לאחר בחינת הכתבים דומני, כי אין בפי המבקש ולו הגנה לכאורה מפני התביעה.

המבקש אשר אינו מכחיש, כי חתם הוא על ההסכמים מחד, ומאידך, לא טרח לקרוא אותם, מנוע מלטעון להיותם כוללים התחייבויות מבלי שיצביע על מקום המצאן.